פסיכולוגיה וחקר המוח – אפקט סטרופ

פסיכולוגיה וחקר המוח – אפקט סטרופחוקרים קובעים כי על אף ההתקדמות העצומה בחמישה העשורים האחרונים של המאה ה-20, בחקר המוח, הדרך עדיין ארוכה להבין את כל מורכבויות המוח ולממש את הפוטנציאל האדיר שלו.
מהו המוח? המוח הוא איבר "תקשורתי"- באמצעותו אנו מקבלים מידע, מעבדים אותו, מסווגים אותו ומעבירים אותו הלאה.
במוח יש נוירונים (תאי עצב) אשר נמצאים בקשר אחד עם השני ונפגשים בסינפסות.
במוח יש מיליארדים של נוירונים היוצרים אותות חשמליים (מעין סערת ברקים), התוצאה, בין היתר, של הקשרים בין הנוירונים היא פעולות ותגובות האדם – פעולות פיזיות ומנטליות.
לעיתים המוח נתקל ב-דיסוננס (פער), אחד הדוגמאות לכך הוא 'אפקט סטרופ'.
ג'ון רידלי סטרופ הוא החוקר שעל שמו קרוי האפקט. אפקט אשר כבר ב-1929 פורסם.
מדובר על איטיות בזמן תגובת האדם בשל דיסוננס שחש המוח בין זיהוי המילה לזיהוי הצבע.
בניסוי, האדם מקבל דף עם מילים המציינות שמות של צבעים, כאשר אין הלימה בין פירוש המילה והצבע שלה. למשל- המילה כחול תהיה כתובה בצבע אדום ועל האדם לזהות את הצבע האדום.
מומחים על טיפול פסיכולוגי קצר מועד שתמיד עדיף בחר המוח אבל יש גם כאלה שמתנגדים.
שהרי, אם תקראו את המילה "כחול" הצבועה בצבע כחול, לא תחושו כל בעיה, איטיות או היתקעות אך אם תקראו את המילה כחול והיא תהיה צבועה באדום, תחושו קושי, מעין 'היקרעות', מכיוון שאוטומטית המוח ירצה לקרוא את המילה ולא את הצבע. המעניין הוא שעל אף שאפשר להתאמן על כך, המוח תמיד יצור קושי בפיענוח. ואכן, בשנות ה-50 של המאה העשרים, בארצות הברית זיהו סוכנים סובייטים באמצעות ניסוי 'אפקט סטרופ', שהרי אם אינך דובר רוסית לא תהיה לך בעיה לזהות את צבע המילה, כי מבחינתך המילה היא רצף של אותיות לא מפוענחות, אך אם הינך דובר רוסית, תגלה קושי באמירת צבע המילה. ואין כמו התנסות עצמית…
בשנים האחרונות, המחקר גילה כי המוח הוא איבר גמיש, אפשר לאמן, לפתח ול"הגמיש" את המוח. אימונים כאימון הנ"ל, פתירת תשחצים או סודוקו מונעים אלצהיימר ומחלות נוירולוגיות שונות.
לסיכום, המוח הוא איבר מדהים, וחשוב לתחזק אותו בדיוק כפי שמתחזקים את הגוף.